Le texte Le vocabulaire Les révisions
Sanhedrine
Daf 37b
מָה לָנוּ וְלַצָּרָה הַזֹּאת? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ''וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לוֹא יַגִּיד וְגוֹ'''. וְשֶׁמָּא תֹּאמְרוּ: מָה לָנוּ לָחוּב בְּדָמוֹ שֶׁל זֶה? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ''בַּאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה''.
Traduction
Why would we want this trouble? Perhaps it would be better not to testify at all. But be aware, as is it not already stated: ''And he being a witness, whether he has seen or known, if he does not utter it, then he shall bear his iniquity'' (Leviticus 5:1)? It is a transgression not to testify when one can do so. And perhaps you will say: Why would we want to be responsible for the blood of this person? But be aware, as is it not already stated: ''When the wicked perish, there is song'' (Proverbs 11:10)?
Rachi non traduit
מה לנו ולצרה הזאת. להכניס ראשינו בדאגה הזאת אפי' על האמת:
והלא כבר נאמר והוא עד. עליכם מוטל חובה ונשיאות עון אם לא תגידו מה שראיתם:
ושמא תאמרו מה לנו לחוב. להיות מתחייבים מדמיו של זה נוח לנו לעמוד באם לא יגיד:
והלא כבר נאמר באבוד רשעים רנה. אם רשע הוא אין כאן עונש:
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: כֵּיצַד מֵאוֹמֶד? אוֹמֵר לָהֶן: שֶׁמָּא כָּךְ רְאִיתֶם? שֶׁרָץ אַחַר חֲבֵירוֹ לְחוּרְבָּה, וְרַצְתֶּם אַחֲרָיו, וּמְצָאתֶם סַיִיף בְּיָדוֹ וְדָמוֹ מְטַפְטֵף, וְהָרוּג מְפַרְפֵּר. אִם כָּךְ רְאִיתֶם – לֹא רְאִיתֶם כְּלוּם.
Traduction
GEMARA: The Sages taught in a baraita: How does the court describe testimony based on conjecture? The court says to the witnesses: Perhaps you saw this man about whom you are testifying pursuing another into a ruin, and you pursued him and found a sword in his hand, dripping with blood, and the one who was ultimately killed was convulsing. If you saw only this, it is as if you saw nothing, and you cannot testify to the murder.
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח: אֶרְאֶה בְּנֶחָמָה אִם לֹא רָאִיתִי אֶחָד שֶׁרָץ אַחַר חֲבֵירוֹ לְחוּרְבָּה, וְרַצְתִּי אַחֲרָיו וְרָאִיתִי סַיִיף בְּיָדוֹ וְדָמוֹ מְטַפְטֵף וְהָרוּג מְפַרְפֵּר. וְאָמַרְתִּי לוֹ: רָשָׁע, מִי הֲרָגוֹ לָזֶה? אוֹ אֲנִי אוֹ אַתָּה. אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁאֵין דָּמְךָ מָסוּר בְּיָדִי, שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה ''עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים יוּמַת הַמֵּת''. הַיּוֹדֵעַ מַחְשָׁבוֹת יִפָּרַע מֵאוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁהָרַג אֶת חֲבֵירוֹ. אָמְרוּ: לֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁבָּא נָחָשׁ וְהִכִּישׁוֹ וָמֵת.
Traduction
It is taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Shataḥ said as an oath: I will not see the consolation of Israel if I did not once see one person pursue another into a ruin, and I pursued him and saw a sword in his hand, dripping with blood, and the one who was ultimately killed was convulsing. And I said to him: Wicked person, who has killed this man? Either you or I. But what can I do, since your blood is not given over to me, as the Torah states: ''At the mouth of two witnesses, or three witnesses, shall he that is to die be put to death'' (Deuteronomy 17:6), and I did not witness you killing him. The One Who knows one’s thoughts shall punish this man who killed another. The Sages said: They did not move from there before a snake came and bit the murderer, and he died.
Rachi non traduit
גמ' או אני או אתה. שמעון בן שטח קא''ל הכי:
Tossefoth non traduit
שאין דמך מסור בידי. מדמייתי האי עובדא אמתני' דכיצד מאומד משמע דדריש מהאי קרא דמאומד לא מיקטל דמשמע ע''פ שנים עדים שראו את המעשה ואחריני הוו עם ר''ש בן שטח והאי דלא חשיב להו משום כבודו והאי דקאמר או אני או אתה לאו דוקא לשון יחיד אלא אנו:
וְהַאי בַּר נָחָשׁ הוּא? וְהָאָמַר רַב יוֹסֵף, וְכֵן תָּנֵי דְּבֵי חִזְקִיָּה: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁבָּטְלָה סַנְהֶדְרִי, אַרְבַּע מִיתוֹת לֹא בָּטְלוּ. לֹא בָּטְלוּ? וְהָא בָּטְלוּ! אֶלָּא, דִּין אַרְבַּע מִיתוֹת לֹא בָּטְלוּ.
Traduction
The Gemara questions this account: But was this murderer fit to die by being bitten by a snake? But doesn’t Rav Yosef say, and so the school of Ḥizkiyya also taught: From the day that the Temple was destroyed, although the Sanhedrin ceased to be extant, the four types of court-imposed capital punishment have not ceased. The Gemara asks: Have they really not ceased? But they have ceased, as court-imposed capital punishment is no longer given. Rather, the intention is that the halakha of the four types of court-imposed capital punishment has not ceased to be applicable.
Rachi non traduit
דין ארבע מיתות. פורענות בידי שמים הדומה למיתה שהוא מחוייב בה:
Tossefoth non traduit
מיום שחרב בית המקדש. תימה דהוה מצי למימר דאף בזמן שבית המקדש קיים כי עובדא דשמעון בן שטח א''נ שלא בעדים והתראה כדאמר במכות (דף י:) כאשר יאמר משל הקדמוני מרשעים יצא רשע בב' בני אדם שהרגו אחד הרג בשוגג ואחד הרג במזיד הקב''ה מזמינן לפונדק וי''ל דנקט משחרב בית המקדש משום דאז בטלי דיני נפשות לגמרי וא''ת והא אכתי הוו מצי למינקט מ' שנה קודם חורבן הבית כדאמר בפרק היו בודקין (לקמן סנהדרין דף מא.) שגלתה סנהדרי וישבה לה בחנות ואמר שלא דנו דיני נפשות וי''ל מ''מ כשהיו רואים צורך שעה היו חוזרין ללשכת הגזית כי ההיא עובדא וכיוצא בו והא דפריך לקמן בפרק היו בודקין (שם) ור' יוחנן בן זכאי מי הוה בסנהדרי משום דמה שבדק בעוקצי תאנים בדין רוצח הוא והא דגלו משום דנפישי רוצחים הוו ומשום רציחה לא היו חוזרין וא''ת והא חזינא כמה כופרים בעיקר דמתים כדרכם וי''ל דזכות מילה תולה ושכר מצות שעשו משתלמין בעולם הזה כדכתיב (דברים ז':
י') ומשלם לשונאיו ועובדא דריש הפועלים (ב''מ דף פג:) דאפקוה לגברא וזקפוה דהוא ובנו בעלו נערה המאורסה התם נמי זכות תולה לו שלא נענש בסקילה ונידון בקלה א''נ הוא ובנו לאו דוקא אלא בנו תחלה ואחר כך הוא דמיתתו בחנק וי''מ דנקט משחרב בית המקדש משום דבזמן בית המקדש בגדי כהונה היו מכפרין מיהו ה''מ כשעשו תשובה:
מִי שֶׁנִּתְחַיֵּיב סְקִילָה – אוֹ נוֹפֵל מִן הַגָּג, אוֹ חַיָּה דּוֹרַסְתּוֹ. מִי שֶׁנִּתְחַיֵּיב שְׂרֵיפָה – אוֹ נוֹפֵל בִּדְלֵיקָה, אוֹ נָחָשׁ מַכִּישׁוֹ. מִי שֶׁנִּתְחַיֵּיב הֲרִיגָה – אוֹ נִמְסָר לַמַּלְכוּת, אוֹ לִיסְטִין בָּאִין עָלָיו. מִי שֶׁנִּתְחַיֵּיב חֶנֶק – אוֹ טוֹבֵעַ בַּנָּהָר, אוֹ מֵת בִּסְרוֹנְכֵי.
Traduction
The Gemara explains: How so? For one who would be liable to be executed by stoning, either he falls from a roof or an animal mauls him and breaks his bones. This death is similar to death by stoning, in which the one liable to be executed is pushed from a platform and his bones break from the impact of the fall. For one who would be liable to be executed by burning, either he falls into a fire and is burned or a snake bites him, as a snakebite causes a burning sensation. For one who would be liable to be executed by slaying through decapitation by the sword, either he is turned over to the authorities and they execute him with a sword, or robbers come upon him and murder him. One who would be liable to be executed by strangling either drowns in a river and is choked by the water or dies of diphtheria [bisronekhi], which causes his breathing to become constricted. According to this, a murderer, whose verdict in court would be death by slaying, should not be bitten by a snake.
Rachi non traduit
נופל מן הגג. דומיא דסקילה כדתנן לקמן (סנהדרין דף מה:) בית הסקילה היתה גבוהה שתי קומות וקומה שלו הרי כאן שלש:
נחש מכישו. דקלי ליה זיהרא ארס של נחש שורפו:
ליסטין באין עליו. שדרכן להרגו בסייף וכן נמסר למלכות שמתיזין ראשו:
אָמְרִי: הָהוּא חֵטְא אַחֲרִיתִי הֲוָה בֵּיהּ, דְּאָמַר מָר: מִי שֶׁנִּתְחַיֵּיב שְׁתֵּי מִיתוֹת בֵּית דִּין – נִידּוֹן בַּחֲמוּרָה.
Traduction
The Sages say in explanation: That murderer had another sin for which he deserved execution by burning, and as the Master says: One who is found liable by the court to receive two types of court-imposed capital punishment is sentenced to the harsher of the two, and burning is considered a harsher death than slaying (see 50a).
Rachi non traduit
חטא אחרינא הוה גביה. שהיה מחוייב שריפה שהיא חמורה דאילו רוצח בסייף הוא ומיתת סייף קלה כדאמרינן בארבע מיתות (לקמן סנהדרין דף מט:):
מֵאוֹמֶד וְכוּ'. בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת הוּא דְּלָא אָמְדִינַן, הָא בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת אָמְדִינַן. כְּמַאן? כְּרַבִּי אַחָא, דְּתַנְיָא, רַבִּי אַחָא אוֹמֵר: גָּמָל הָאוֹחֵר בֵּין הַגְּמַלִּים וְנִמְצָא גָּמָל הָרוּג בְּצִידּוֹ – בְּיָדוּעַ שֶׁזֶּה הֲרָגוֹ.
Traduction
§ The mishna teaches that in cases of capital law the court warns the witnesses not to testify based on conjecture. The Gemara comments: One can infer that it is only in cases of capital law that we do not rule based on conjecture, but in cases of monetary law, we do rule based on conjecture. In accordance with whose opinion is the mishna taught? It is in accordance with the opinion of Rabbi Aḥa. As it is taught in a baraita (Tosefta, Bava Kamma 3:6) that Rabbi Aḥa says: If there was a rutting male camel that was rampaging among other camels, and then a camel was found killed at its side, it is evident that this rampaging camel killed it, and the owner must pay for the damage caused. The baraita indicates that Rabbi Aḥa rules that cases of monetary law are decided based on conjecture.
Rachi non traduit
הא בדיני ממונות אמדינן. עדות מאומד מדתנן ליה גבי איום עידי נפשות ולא תנן ליה גבי איום עידי ממונות בפרק דיני ממונות (לעיל סנהדרין דף כט.) דאמרינן להו סהדי שקרי אאוגרייהו זילי:
האוחר. נושך שמעתי ולי נראה כשהגמל הזכר מזדווג עם הנקבה קרי לי' אוחר דאמר בבכורות (דף ח:) גמל אחור כנגד אחור:
שזה הורגו. שדרך סוסים מזויינים להכות סוסים שבצידו והיינו מאומד:
Tossefoth non traduit
כמאן כר' אחא. משמע דרבי אחא לית ליה אומד בדיני נפשות ותימה דבפרק שבועת העדות (שבועות דף לד. ושם) משמע דאית לי' גבי שבועת העדות דאינו חייב אלא בתביעת ממון ודריש ר' יוסי הגלילי מדכתיב או ידע בעדות המתקיים בידיעה בלא ראייה אמר רב פפא לימא ר' יוסי הגלילי לית ליה דרבי אחא דאי אית ליה בדיני נפשות משכחת לה כר''ש בן שטח ויש לומר דלמסקנא דהכא דמשני מתני' אפילו כרבנן אין צריך לאוקמי דרב אחא בדיני ממונות דווקא מיהו בדוחק יש למצוא דלחייב רבי אחא בההיא דר' שמעון בן שטח דמנא ידעו עדים שהרגו בתוך כדי דיבור של התראה כיון שלא ראו אלא מאומד ואי איירי בחבר ניחא וכר' יוסי דאמר לא בעי התראה (לעיל סנהדרין ד' ח:):

וְלִיטַעְמָיךְ, עֵד מִפִּי עֵד דְּקָתָנֵי בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת הוּא דְּלָא אָמְרִינַן, הָא בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת אָמְרִינַן? וְהָתְנַן: אִם אָמַר ''הוּא אָמַר לִי שֶׁאֲנִי חַיָּיב לוֹ'', ''אִישׁ פְּלוֹנִי אָמַר לִי שֶׁהוּא חַיָּיב לוֹ'' – לֹא אָמַר כְּלוּם, עַד שֶׁיֹּאמַר ''בְּפָנֵינוּ הוֹדָה לוֹ שֶׁהוּא חַיָּיב לוֹ מָאתַיִם זוּז''.
Traduction
The Gemara asks: But according to your reasoning, with regard to that which the mishna teaches, that the court warns the witnesses not to provide testimony based on hearsay, should one infer that it is in cases of capital law that we do not say that testimony based on hearsay is allowed, but in cases of monetary law, we do say that testimony based on hearsay is allowed? But didn’t we learn in a mishna (29a): If the witness said: The defendant said to me: It is true that I owe the plaintiff, or if he says: So-and-so said to me that the defendant owes the plaintiff, the witness has said nothing, i.e., his testimony is disregarded. These two statements by witnesses are examples of testimony based on hearsay, yet they are not valid in cases of monetary law. A witness’s testimony is not valid testimony unless he says, for example: The defendant admitted in our presence to the plaintiff that he owes him two hundred dinars, as by admitting the debt in the presence of witnesses he rendered himself liable to pay the amount that he mentioned.
Rachi non traduit
וליטעמיך עד מפי עד. דתנן הכא ולא תנא לה אאיום בעידי ממון הכי נמי כו':
הוא אמר לנו. המחוייב אמר לנו שאני חייב לו אבל לא בפני התובע אמר לנו כן לא הויא הודאה:
איש פלוני אמר לנו. שזה חייב לזה שהוא ראה בהלואה היינו עד מפי עד:
הודה לו. שניהם היו שם:
אַלְמָא, אַף עַל גַּב דִּפְסִילִי בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, אָמְרִינַן לְהוּ בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת. הָכָא נָמֵי, אַף עַל גַּב דִּפְסִילִי בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, אָמְרִינַן לְהוּ בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת.
Traduction
Evidently, although testimony based on hearsay is invalid in cases of monetary law, we tell the witnesses to be aware of this in capital law. Here, too, with regard to testimony based on conjecture, one can say that although testimony based on conjecture is invalid in cases of monetary law, we tell the witnesses to be aware of this in cases of capital law.
Rachi non traduit
אמרינן ליה בדיני נפשות. להרבות הדברים ולפרש לאיים ובדיני ממונות לא איכפת לן לאיים עליהם כל כך:
הֱווּ יוֹדְעִים כּוּ'. אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא: מְלַמֵּד שֶׁעָשָׂה קַיִן בְּהֶבֶל אָחִיו חַבּוּרוֹת חַבּוּרוֹת, פְּצִיעוֹת פְּצִיעוֹת, שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן נְשָׁמָה יוֹצְאָה, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְצַוָּארוֹ.
Traduction
§ The mishna teaches that the court would say: You should know that cases of capital law are not like cases of monetary law, and would reference the murder of Abel by Cain. Rav Yehuda, son of Rabbi Ḥiyya, says: By employing the plural term for blood, ''The voice of your brother’s blood [demei] cries out to Me from the ground'' (Genesis 4:10), the verse teaches that Cain caused multiple wounds and multiple injuries to his brother Abel. As Cain did not know from where the soul departs, he struck him multiple times. This continued until he came to his neck and struck him there, whereupon Abel died.
Rachi non traduit
פצעים. מכת חרב קרי פצעים:
חבורות חבורות. לכך נאמר דמי:
וְאָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא: מִיּוֹם שֶׁפָּתְחָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וְקִיבְּלַתּוּ לְדָמוֹ שֶׁל הֶבֶל, שׁוּב לֹא פָּתְחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק'' – מִכְּנַף הָאָרֶץ וְלֹא מִפִּי הָאָרֶץ. אֵיתִיבֵיהּ חִזְקִיָּה אָחִיו: ''וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ''! אֲמַר לֵיהּ: לְרָעָה פָּתְחָה, לְטוֹבָה לֹא פָּתְחָה.
Traduction
And Rav Yehuda, son of Rabbi Ḥiyya, says: From the day the earth opened its mouth and received the blood of Abel, its mouth has not opened again, as it is stated: ''From the corner of the earth have we heard songs: Glory to the righteous'' (Isaiah 24:16): One can infer that the songs are heard ''from the corner of the earth,'' but not from the mouth of the earth, as the earth never again opened its mouth. Ḥizkiyya, Rav Yehuda’s brother, raised an objection to Rav Yehuda, son of Rabbi Ḥiyya: The verse states concerning Korah and his assembly: ''And the earth opened her mouth and swallowed them up, and their households, and all the men that appertained unto Korah, and all their goods'' (Numbers 16:32). Rav Yehuda, son of Rabbi Ḥiyya, said to him: It opened again for a deleterious purpose; it did not open again for a constructive purpose.
Tossefoth non traduit
מיום שפתחה כו'. כל דמים נבלעים בארץ אלא שרישומן ניכר ושל הבל אין רישומן ניכר כלל:
מכנף הארץ זמירות שמענו. כתוב בתשובת הגאונים שאין בני א''י אומרים קדושה אלא בשבת דכתיב (ישעיהו ו':
ב') גבי חיות שש כנפים לאחד וכל כנף הוא אומר שירה אחת ביום בששת ימי החול וכשיגיע שבת אומרים החיות לפני המקום רבש''ע אין לנו עוד כנף והקב''ה משיב להם יש לי עוד כנף אחד שאומר לפני שירה שנאמר מכנף הארץ זמירות שמענו:
לטובה לא פתחה. וא''ת והא כתיב (שמות ט''ו:
י''ב) תבלעמו ארץ טובת המצרים אינה קרויה טובה:
וְאָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא: גָּלוּת מְכַפֶּרֶת עָוֹן מֶחֱצָה. מֵעִיקָּרָא כְּתִיב: ''וְהָיִיתִי נָע וְנָד'', וּלְבַסּוֹף כְּתִיב: ''וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד''.
Traduction
And Rav Yehuda, son of Rabbi Ḥiyya, says: Exile atones for half of a sin. As initially it is written in the verse concerning Cain that he said: ''And I shall be a fugitive [na] and a wanderer [vanad ] in the earth'' (Genesis 4:14), and ultimately it is written: ''And Cain went out from the presence of the Lord, and dwelt in the land of Nod'' (Genesis 4:16). Rav Yehuda, son of Rabbi Ḥiyya, equates ''Nod'' with ''nad,'' and understands that Cain was given only the punishment of being a wanderer. Exile atoned for half his sin, thereby negating the punishment of being a fugitive.
Rachi non traduit
בארץ נוד. ולא כתיב נע שכיפרה לו גלותו דכתיב (בראשית ד) ויצא קין:
אָמַר רַב יְהוּדָה: גָּלוּת מְכַפֶּרֶת שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ''כֹּה אָמַר ה' וְגוֹ' הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת יָמוּת בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדָּבֶר וְהַיּוֹצֵא וְנָפַל עַל הַכַּשְׂדִּים הַצָּרִים עֲלֵיכֶם וְחָיָה וְהָיְתָה לּוֹ נַפְשׁוֹ לְשָׁלָל''.
Traduction
Rav Yehuda says: Exile atones for three matters, i.e., three types of death, as it is stated: ''So says the Lord: Behold, I set before you the way of life and the way of death. He that abides in this city shall die by the sword, and by the famine, and by the pestilence; but he that goes out, and falls away to the Chaldeans that besiege you, he shall survive, and his life shall be for him for a prey'' (Jeremiah 21:8–9), indicating that exile from Jerusalem will save one from those three deaths.
Rachi non traduit
שלשה דברים. חרב ורעב ודבר:
רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: גָּלוּת מְכַפֶּרֶת עַל הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר: ''כֹּה אָמַר ה' כִּתְבוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי גֶּבֶר לֹא יִצְלַח בְּיָמָיו כִּי לֹא יִצְלַח מִזַּרְעוֹ אִישׁ יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דָוִד וּמֹשֵׁל עוֹד בִּיהוּדָה''. וּבָתַר דִּגְלָה כְּתִיב: ''וּבְנֵי יְכָנְיָה אַסִּר (בְּנוֹ) שַׁלְתִּיאֵל בְּנוֹ''. אַסִּר – שֶׁעִיבְּרַתּוּ אִמּוֹ בְּבֵית הָאֲסוּרִין. שַׁלְתִּיאֵל – שֶׁשְּׁתָלוֹ אֵל שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הַנִּשְׁתָּלִין: גְּמִירִי שֶׁאֵין הָאִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת מְעוּמָּד,
Traduction
Rabbi Yoḥanan says: Exile atones for all transgressions and renders a sinner like a new person, as it is stated concerning the king Jeconiah, a descendant of King David: ''So says the Lord: Write you this man childless, a man that shall not prosper in his days; for no man of his seed shall prosper, sitting upon the throne of David, and ruling anymore in Judah'' (Jeremiah 22:30). And after Jeconiah was exiled it is written: ''And the sons of Jeconiah, the same is Assir, Shealtiel his son'' (I Chronicles 3:17). The verse employs the plural ''sons of'' although he had only one son, Shealtiel. ''Assir,'' literally, prisoner, teaches that his mother conceived him in prison. ''Shealtiel,'' literally, planted by God, teaches that God planted him in a way atypical of most plants [hanishtalin], i.e., people. It is learned as a tradition that a woman does not conceive when she is standing during sexual intercourse,
Rachi non traduit
לא יצלח. שום הצלחה וביכניה מלך יהודה כתיב:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source